סיפור לפרשת מטות – היוצא מפיכם

תחנת הרכבת בעיר ראדום השחירה מרוב אדם. חסידי אוסטרובצה, חסידים מחצרות אחרות, ואף מי שלא נמנו כלל עם חוגי החסידים, נהרו למקום כדי להקביל את פניו של הצדיק והגאון רבי מאיר-יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה.

רבי מאיר-יחיאל, שכבר מילדותו כונה בפי כול 'העילוי מוורקה' ושפלפוליו נודעו בכל רחבי פולין בזכות חריפותם הנדירה, הסתופף – בעקבות אביו, אופה כעכים עני מרוד וירא-שמים – בצילו של הצדיק הקדוש, רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. לאחר פטירתו של הצדיק מגרודז'יסק, נתנו חסידים רבים את עינם ברבי מאיר-יחיאל, שבינתיים התמנה לרבה של אוסטרובצה. כך אפוא נתעטר רבי מאיר-יחיאל בעטרת האדמו"רות ובנזר הרבנות גם-יחד.

בתוך זמן לא-רב גדלה והלכה עדת חסידי אוסטרובצה, עד כי היו ערים שונות בפולין שבהן רוב מוחלט של תושביהן היהודים נמנה עם חסידיו של רבי מאיר-יחיאל.

סיבת בואו של האורח הנערץ לראדום נעוצה הייתה במאורע אחר, חשוב ומרכזי מאוד בחיי הקהילה היהודית המקומית.

זמן קצר קודם לכן נתפנה כס הרבנות של ראדום ויהודי העיר תרו אחר תלמיד-חכם בעל שיעור-קומה שישמש להם רב ומורה. מועמדים רבים, כשבעים במספר, נבחנו ונדחו, עד כי לבסוף נותרו על כפות המאזניים שני מועמדים – רב נכבד, שהיה גדול בתורה, ורבי אליהו, רבה של גריצה, שגדולתו בתורה הייתה מן המפורסמות.

רבי אליהו נמנה עם המסתופפים בחצר אוסטרובצה והיה מהיושבים ראשונה לפני רבו, רבי מאיר-יחיאל. בראדום התקיימה באותם ימים קהילה גדולה ומגובשת של חסידי אוסטרובצה ומטבע הדברים שאפו אנשיה של קהילה זו למינויו של איש-שלומם, רבי אליהו, לתפקיד הנכבד. הללו אף פעלו בכיוון זה.

בהתקרב מועד ההכרעה הזמינו ראשי הוועד שעל כתפיו הוטלה משימת בחירת הרב, את שני המועמדים לעשות שבת בראדום, כדי שהכול יוכלו להתרשם מהם באורח ישיר ובלתי-אמצעי. לשבת הראשונה הוזמן המועמד האחד. לשבת שלאחר מכן הוזמן רבי אליהו מגריצה.

כדי לקדם את סיכוייו של רבי אליהו יצאה משלחת של חסידי אוסטרובצה אל רבם, רבי מאיר-יחיאל, בבקשה כי ייאות לעשות גם-כן את אותה שבת בראדום. מאחורי הבקשה עמדה המחשבה כי נוכחותו של רבי מאיר-יחיאל בעיר תעצים את הרושם שיעשה תלמידו, רבי אליהו, על תושבי ראדום ותיתן דחיפה נוספת למועמדותו.

ואכן, רבי מאיר-יחיאל שהיה אדם רך וגם העריך הערכה אמיתית את תלמידו רבי אליהו, נעתר להפצרות חסידיו ובא לשבות בראדום.

עם הגעתו לתחנת-הרכבת קידם המון רב את פניו. משם ליווהו הקהל אל אכסנייתו, בתהלוכה רבת רושם אשר הטביעה חותם של התרגשות קדושה ושל כבוד-התורה על העיר כולה.

בערב אותה שבת שוחח רבי מאיר-יחיאל עם ראשי חסידיו בראדום והתעניין אצלם לתומו בשמות המועמדים ובסיכוייהם. מפיהם נודע לו כי מול תלמידו מתמודד עתה רק מועמד אחד.

"נו?", הוסיף הצדיק להתעניין, "ולהיכן נושבת הרוח?".

"בעזרת ה' משוכנעים אנו כי רבי אליהו ייבחר, שכן בשבת שעברה נכשל המועמד השני בלשונו בעת שדרש לפני הציבור, והדבר פגם ברושם הטוב שביקש להותיר על התושבים", אמר מאן-דהו בעיניים נוצצות וחבריו החרו-החזיקו אחריו.

רבי מאיר-יחיאל הקשיב לדברים בפנים חתומות. לאחר מכן נפרד מחסידיו כדי להשלים את הכנותיו לשבת העומדת לפרוש את כנפיה.

שבת מרוממת מאוד עברה על יהודי ראדום, שהתקבצו בהמוניהם כדי ליהנות מזיו קדושתו של רבי מאיר-יחיאל וכדי לשתות ממעיינות תורתו. לכך נוספה גם הדרשה הנהדרת שנשא בצהרי השבת המועמד מגריצה. הייתה זו דרשה נהדרת שכבשה את לב כל שומעיה.

תחושת הצלחה מסחררת אפפה את העסקנים שפעלו לבחירתו. עתה היו משוכנעים מעל לכל ספק בניצחונו של רבי אליהו.

בצאת השבת, שעה קלה קודם שרבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה עזב את ראדום, שבו ונכנסו אליו ראשי חסידיו בעיר, כדי להודות לו על שהטריח את עצמו לבוא אליהם.

בתוך כך גילה אחד החסידים, כי בדרך-לא-דרך הגיע לידיו "מידע לא מחמיא" על המועמד המתחרה. "אם נצרף לכך גם את ההופעה הלא-מרשימה שלו בשבת שעברה ומול זה נעמיד את השבת המרוממת שחווינו ואת הופעתו המצויינת של רבי אליהו – בחירת ידידנו מובטחת", אמר.

לשמע הדברים נתכרכמו פניו של רבי מאיר-יחיאל.

"יקיריי", פנה הצדיק אל הסובבים אותו ועל פניו ארשת צער. "חבל על הזמן ועל המרץ שאתם משקיעים בעניין. כבודו של רבי אליהו מגריצה במקומו מונח, אך בלי ספק המועמד השני הוא שייבחר".

דבריו הבלתי-צפויים של רבי מאיר-יחיאל הכו את הנוכחים הלם ותדהמה.

"כלומר?… למה ירמזו דברי רבנו?…", שאלו במבוכה רבה.

"אינני רומז דבר, אלא אומר מפורשות, כי המועמד השני הוא שייבחר", הבהיר הצדיק כנביא הצופה בוודאות את העתיד.

רבי מאיר-יחיאל סקר את הסובבים אותו והוסיף: "למעשה, הייתי משוכנע בזה כבר בערב שבת, בשומעי אתכם מתכבדים בקלונו של המועמד המתחרה. כבר אז חשתי כי אפסו סיכוייו של רבי אליהו חברנו, שכן אי-אפשר להיבנות מקלונו של הזולת, על-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר בתלמיד-חכם מובהק. מפני כבוד השבת וכדי שלא להעכיר את רוחכם לא אמרתי לכם זאת כבר אז. אולם עתה, כשאני שומע אתכם חוזרים שוב ושוב על דברים ברוח דומה, סמוך ובטוח הנני כי דווקא המועמד השני ייבחר"…

לא חלפו ימים רבים ותחזיתו של הצדיק מאוסטרובצה התממשה. לפתע, בלי כל סיבה גלויה לעין, התהפכה הקערה על פיה וקרנו של המועמד השני עלתה בעיני הוועד הממונה, והוא בחר בו לתפקיד הרם.

לימים אמר הצדיק רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה לחסידיו, כי "את הסיפור הזה מצווה לפרסם!… אילו היה בכוחי, הייתי מדפיסו בקונטרס מיוחד ומפיץ אותו ברבים".

עוד הוסיף ואמר לשומעי לקחו: "ולא זו בלבד שבגלל ההתכבדות בקלונו ובכישלונו של אותו רב גדול בתורה, זכה הלה בכס הרבנות בראדום, אלא מאז והלאה היו אנשי-שלומנו, בני ראדום, תלויים בו באופן מודגש. לעיתים תכופות ביותר אירעו דברים שאילצו אותם לפנות אל הרב ולבקש את עזרתו. פעם אחת נזקקו לו כדי להשפיע על קצין-העיר, פעם אחרת נדרשה עזרתו בהשפעה על מושל המחוז וכו' וכו'. על-כורחם נדרשו הם לשחר לפתחו ולעמוד לפניו ביראת-כבוד ובהכנעה"…

מאת הרב זלמן רודרמן הי"ו, מתוך הסדרה החדשה 'בין הדגים לזמירות'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *